פסק-דין בתיק ת"א 46989-06

לפניי תביעה לתשלום פיצויים בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים התשל"ה- 1975.

1.      התובעת ילידת 4.10.1991 , נפגעה בתאונת דרכים שארעה ביום 10.106 בסמוך לשעה 13:50 בהיותה קטינה בת 14 תלמידת בית ספר. התאונה התרחשה עת הייתה התובעת הולכת רגל, כאשר ביקשה לחצות את הכביש נפגעה על ידי רכב מ.ר. 9142815 הנהוג על ידי הנתבע 1 (להלן: "הרכב"). בזמנים הרלבנטיים מבטחת הרכב הייתה נתבעת 2. (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה טוענת התובעת לנזקי גוף.

2.      הנתבעת מודה בחבותה על פי דין ועיקר המחלוקת בתיק זה היא בשאלת שיעורי הנכויות (רפואית ותפקודית) ושיעור הנזק הנובע מהן.

הנכות הרפואית:

3.      ממקום התאונה פונתה התובעת לבית החולים "אסף הרופא" שם אובחנה פגיעה בראש, בצוואר ובגפיים התחתונות. התובעת אושפזה בטיפול נמרץ ילדים ואובחנו אצלה פצעים בקרקפת, שבר בשתי עצמות הקרסול משמאל עם תזוזה חתך במצח. התובעת נותחה לקיבוע ע"ש צווארי בעזרת שתל עצם שנלקח מהאגן ובעזרת פלטה, טופלה בגבס בקרסול שמאל, בתפירה של הפצעים בקרקפת. בנוסף, עברה בדיקת CT בה נמצאו המטומות בראש.

4.      ביום 15.1.06 הועברה לשיקום עד ליום 19.1.06 ושוחררה בהמלצות לביקורת, טיפול תרופתי, שימוש בצווארון, איסור דריכה על רגל שמאל ושימוש בהליכון  במסגרת קופת החולים "כללית" עקב סחרחורות, כאבי צוואר ובגין פגיעה בכתפיים. הומלץ לתובעת שימוש בצווארון, מנוחה וטיפול במשככי כאבים.

5.      ביום 28.2.06 אושפזה התובעת עד ליום 3.3.06 לצורך הוצאת בורג מהקרסול . ביום 4.4.06 אושפזה עד ליום 7.4.06 לצורך הוצאת הקיבוע מקרסול שמאל. התובעת צרפה לתביעתה בקשה למינוי מומחים בתחומים: אורטופדיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, פלסטיקה ועיניים לבחינת נכות עקב התאונה.

6.      בית המשפט נעתר חלקית לבקשת המינוי, ומינה בתחום האורטופדיה את ד"ר ששון עמיהוד-אורטופד מנתח  וכן את ד"ר ויויאן דרורי כמומחית בתחום הנוירולוגיה.

נכות אורטופדית: חוות  דעת ד"ר עמיהוד

7.      המומחה ציין כי התובעת נפגעה כהולכת רגל ממשאית. אושפזה באבחנת פגיעת ראש ללא איבוד הכרה, פגיעה בע"ש צווארי, חתכים בקרקפת , שבר בקרסול שמאל. צילומי טומוגרפיה צווארים העלו פריקה חד צדדית של מפרק בין חוליות ושבר דו פטישוני בקרסול שמאל. התובעת טופלה במתיחה צווארית ולאחר מכן בשחזור פתוח וקיבוע של גופי החוליות על ידי לוחית וברגים בגישה קדמית עם שתל עצם שנלקח מעצם הכסל השמאלית. כמו כן בוצע שחזור פתוח וקיבוע על ידי לוחית וברגים של  השבר בקרסול שמאל.

8.      המומחה ציין כי התובעת שוחררה מבית החולים ביום 19.1.06 תוך כדי שימוש בצווארון פילדלפיה וסד גבס לקרסול. היתה במעקב מרפאות החוץ של בית החולים אסף הרופא. ביום 1.3.06 הוצא בורג מהקרסול והחלה דריכה חלקית וביום 5.4.06 הורחקו המתכות  מקרסול שמאל והחלה דריכה מלאה. ביום 23.3.06 הוסר הצווארון מהע"ש הצווארי ונמצא טווח תנועות מלא בצוואר והומלץ לה לשוב ללימודיה.

9.      התובעת התלוננה בפני המומחה על תחושת שריפה בעורף, הגבלת בתנועות הצוואר בגינם נאלצה להפסיק את שיעורי הנהיגה, כאבים בקרסול שמאל, קושי בהליכה מעל 1.5 ק"מ קושי בהליכה מהירה ובעיסוק  בספורט.

10.  המומחה כתב בחוות דעתו כי התובעת ציינה בפניו כי עובדת כשליחה רגלית במשרד עורכי דין. בבדיקתו נמצאה בהליכה ללא צליעה, נעה בזריזות , קמה ויושבת בכסא בכוחות עצמה. בדיקת קרסול שמאל: נמצאה צלקת ניתוחית עדינה מעל לפטישון באורך 3.5 ס"מ ומעל לחיצוני באורך 8 ס"מ עדינה לא תגובתית וללא פיגמנטציה. בדיקת ע"ש צווארי: נמצאה צלקת עדינה רחבית באורך 4 ס"מ בפעילות מוסרת על רגישות מעל חוליה צ/5.

11.   המומחה סבור כי כיום קיימת הגבלה בתנועות סיבוביות בלבד של עמוד השדרה הצווארי והגבלה מזערית בקרסול שמאל. המומחה העריך את נכותה הרפואית הצמיתה בשיעור של 5% על פי סעיף 37 (5) א' בחומרה פחותה וכן נכות בשיעור של 2.5% בגין הגבלה מזערית בקרסול שמאל על פי תקנה 35 (1) א-ב בחומרה פחותה.

12.  כמו כן קבע המומחה נכויות זמניות כדלקמן:

א.      מיום 10.1.06 ועד ליום 14.4.06 - נכות מלאה 100%.

ב.       מיום 15.4.06 ועד ליום 14.7.06- נכות בשיעור 50%.

ג.        מיום 15.7.06 ועד ליום 14.10.06 - נכות בשיעור 20%.

ד.       נכות צמיתה החל מיום 15.10.06.